כאשר אנחנו לוקחים משכנתאות או הלוואות אחד המונחים הכי שגורים הוא מדד המחירים לצרכן, או בשמו המקוצר – המדד. הצריכה במשק בנויה עליו והיא זו שקובעת את מחיר הכסף בין העסקאות שמבצעים לקוחות פרטיים ומוסדיים. מדד המחירים לצרכן הוא אותו מדד משוקלל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל חודש, והיא קובעת את התנודות במחיר של סל שירותים ומוצרים כללי שצורך כל אזרח בישראל.
בכל חוד שנקבע שיעור עליית המדד או ירידתו, או כאשר הוא נותר במקומו. תנודות אלה משקפות את יציבות המשק, את ערך הכסף ולכן גם את ערך ההלוואות שלוקחים אנשים, כולל משכנתאות.
שיעור המדד ליוני והשפעתו על השוק
כאשר המדד יורד זה אומר שהשוק הופך יציב עד כדי התרחקות מסכנת אינפלציה. מה שמבטיח גם אפשרויות טובות לנטילת משכנתאות ומחזור משכנתאות ישנות צמודות למדד בצורה שמיטיבה עם הלווים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי המדד ירד ב-0.7% וזה נחשב לחריג בכל קנה מידה. זה מעיד על כך שהיעד האינפלציוני לשנה זו רחוק ממה שנקבע לשנה זו ומגיע למינוס 0.2%.
המעניין הוא שלמרות ירידת המדד לצרכן דווקא מדד תשומות הבנייה עולה ב-0.2% ביוני וזה מלמד שהממשלה אינה מצליחה לעצור ולמתן את עליית מחירי הדירות. השאלה הנשאלת כעת היא מה לעשות בנתונים סותרים כאלה? האם מדובר בהזדמנות או במלכוד?
כשמחירי הדיור עולים דווקא, מה עושים?
אם לוקחים בחשבון שאנחנו שומעים על רוב העסקאות באיחור סביר להניח שמדד התשומות עלה יותר ולכן כדאי מאוד לנצל את ההזדמנות גם כדי לקחת משכנתאות לפני שהמחירים יעלו ולנצל את ירידת מדד המחירים, וגם למחזר משכנתאות שיכולות להיות זולות יותר דווקא כעת. ההוזלות יכולות להסתכם באלפי שקלים, במיוחד למי שנטל משכנתאות שבין 500,000 לבין מיליון שקל.
בתקופה זו מומלץ להקדים תשלומים לקבלנים ולמוכרים לאור זאת שיש צפי לעליית ריביות ובנוסף להכל מדד תשומות הבנייה עולה
יש עוד רגולציה נוספת שצפוייה להיכנס כמו שמירת תוקף הריבית מ-12 ליום ל-14 יום שברגע שתיכנס תעלה את רמת הריביות במשק.
לייעוץ אישי – התקשרו אלינו.
